חגיגות החג הסתיימו, עכשיו מתחילה החגיגה החשובה באמת. החגיגה היא לשקול ולמדוד כול יום מחדש את החיים, את השפיות ואת האוכל, כלומר, להיות בהימנעות. כל פעם שאני שוקל ומודד מתחילה המסיבה היומית שלי מחדש, לא ברור מאליו.
אני בוחר, רק להיום, להיות שפוי, להתמקד בטוב ולא ברע ולחשוב חיובי. הבנתי שעלי לוותר על הדרמות וגם לוותר על 'להיות חולה ומסכן' ולבחור בחיים. זה לא פשוט להתמודד מול השפע הקיים במסיבות, בשווקים ובחנויות. הכול מדבר אלי "קח אותי", "אני רק בשבילך", "קח ותיהנה"…
התאווה לאוכל היא עניין לא פשוט. תארו לכם שעומדת בחורה יפה ואומרת לכם "אני שלך אם רק תיקח". כך זה עם האוכל, הנמצא בכל פינה, בכל דרך. העיר שבה אני גר שופעת שווקים של אוכל. כול קטנוע נהפך לעגלת מטבח ובישול של כל המטעמים המיוחדים שנמצאים כאן… ואם תרצו לנסות תוכלו אפילו לאכול ג'וקים ומקקים מטוגנים. בכול פינה האוכל "שורק לך" – תקנה עכשיו, זה עולה רק 3 שקלים למנה שופעת של מטעמים. לא צריך לרוץ לחנות, לקנות, לחתוך, לבשל, למדוד, לרחוץ את הכלים. הכול זמין ומוכן במחיר אפסי. אך ברגע שנכנעים לקולות המפתים, משלמים מחיר כבד…
יהיו לא מעט אנשים שיאמרו 'זה לא פשוט, זה מטורף', אך הרצון לחיות בריא ושפוי מחזק אותי לא לגעת ולהתעלם מן ההיצע הרב הקיים בשוק. לדמיין שאני רואה דברים הזויים, דברים שלא שייכים לי כי אני רוצה לחיות ולהיות בריא ומאושר.
לכן, רק להיום, אני בוחר לשקול ולמדוד את החיים, את האוכל, את השפיות ולהיעזר בארגז הכלים שקבלתי בתכנית.
שלא ייגמר לעולם, אמן!