טיפים לקראת טיולים

שלום, שמי ע'.  אשתי חברה בתכנית.

במסגרת חלוקת התפקידים במשפחה, אני אחראי לתכנון ולארגון הטיולים שלנו לחו"ל.

בדרך כלל אנחנו מטיילים באופן עצמאי (לא בטיולים מאורגנים) ולכן הטיפ שלפניכם מתאים במיוחד לטיולים מסוג זה (ובעיקר לטיולים עם רכב שכור).

ברשותכם, אחלק את הטיפ/מאמר הזה לשלושה חלקים:

[expand title="חלק ראשון – ההכנות ההיערכות לקראת הטיול"]

ראשית, יש לקחת בחשבון האם יעד הנסיעה הוא כזה שיהיה לנו קל לתקשר עם המלצרים  במסעדות ובבתי המלון ועם המוכרים בחנויות המזון או שמא יהיה כמעט בלתי ניתן לתקשר עימם (למשל, בסין). לי, קל יותר להסתדר במדינות דוברות אנגלית או צרפתית. אבל קיימים יעדים נידחים ומדינות שונות שבהם קשה למצוא מלצרים הדוברים שפות המוכרות לנו.  חלק מההמלצות במאמר זה נועדו לגשר על הפער הזה.

מילון- מוצע להכין מראש מילון קטן שבו רשימה של מספר פריטי מזון, בעיקר חשוב  להכין את שמותיהם של מרכיבי המזון האסורים, כגון: סוכר, קמח, דבש וכו'. כדאי גם להכיר שמותיהם ומרכיביהם של מאכלים מקומיים ביעד שאליו נוסעים, למשל: "קלפטיקו" (שוק כבש בבישול איטי, קפריסין), "סיר" (גבינה צהובה מעושנת, קרואטיה) וכו'.

פגישות GS  – כדאי לבדוק באתר האינטרנט העולמי של "גריישיט" היכן ומתי מתקיימות פגישות face to face . השתתפות בפגישות כאלו מחזקת ומעודדת מאוד, גם אם שליטתנו בשפת המקום אינה מלאה. אשתי, זכתה להשתתף ואף להנחות בפגישות בלונדון (הפגישה התקיימה, במרחק של שני גושי בתים מבית המלון שלנו, שלא נבחר במקרה…), לוס אנג'לס, ניו יורק ועוד.

קשר עם חברי GS – אפשר ורצוי ליצור קשר (באמצעות כתובות דואר אלקטרוני הנמצאות באתר העולמי של גריישיט) עם חברים בתוכנית מכל העולם. אנחנו, למשל, יצרנו קשר מיילים מראש עם שתי חברות בתוכנית מסלובניה, אשר הכינו לנו מילון מונחים ומזון (סלובני- קרואטי- אנגלי) ועל אף שלא הצלחנו להיפגש (כי יש להם רק פגישה אחת בשבוע בלובליאנה, ודווקא ביום שבו לא היינו באיזור…) הן סייעו לנו בעצות לגבי מזון ואפילו לגבי יעדי הטיול.

משקל/ים- אנחנו לא יוצאים מהארץ עם משקל אחד.  אנחנו תמיד לוקחים לחו"ל שני משקלים: אחד בתיק היד והשני במזוודה. בתיק היד תמיד ממתינה סוללה רזרבית, לכל מקרה.

גיבויי מזון- רצוי לצאת מהארץ עם ארוחות מלאות (לפחות שתי הארוחות הראשונות של הטיול, וזאת מתוך מחשבה שלעיתים יש עיכובי טיסות, רכב שכור, איתור המסעדה הראשונה, ונהיים רעבים…) וכן עם מרכיבי מזון שיכולים לשמש גיבוי להשלמת ארוחות במסעדות/בתי מלון.  תתכוננו לשקר…..יש מדינות (כמו ארה"ב) שאסור להכניס אליהן מזון. לפעמים יש בשדה התעופה כלבים קטנים שאמורים להריח סמים והם עלולים לנבוח גם על ריחות של מזון וזה עלול להיות מביך למדי.  מסקנה- כל מזון יוחזק תמיד בכלי אטום דוגמת lock & lock.  היקף הגיבוי המומלץ של מרכיבי מזון: חלבון- תמיד לקחנו ונדמה לי שאף פעם לא יצא לנו להשתמש בטונה או במשהו דומה. מקסימום- בכמה גרמים בודדים של פיצוחי סויה קלויים. חלבון הוא המוצר הקל ביותר להשגה במרבית המסעדות. פרי- 2 מנות פרי הן מעל ומעבר לנדרש. אנחנו נוהגים לקחת אננס בקופסה קטנה (לא ממותק, כמובן) ו/או רסק תפוחי עץ (לוודא שהוא ללא סוכר). הגיבויים הללו עמידים לאורך זמן, לא משנה מה משך הטיול. הם לא כבדים מידי ויכולים להישאר עד לסוף הטיול.ירק מבושל- רצוי לארוז מנות קטנות מדודות ושקולות מראש של אבקת נבט חיטה. ניתן לערבב אותה בארוחה עם מרכיבים אחרים של האוכל, שומן (כגון חמאה), קפה, רוטב כלשהו (שמותר, כמובן) או דיאט קולה. ירק חי- הכי נוח מוצרים קשים (גזר, קולרבי) שכן הם מחזיקים מעמד כמה ימים בקופסה אטומה גם ללא קירור. חשוב שיהיו מקולפים ורחוצים מראש, שהרי לא נתחיל לקלף ירקות מהבית באמצע ארוחה במסעדה…  ל' שגם היא חברה בתוכנית, מציעה לעטוף כל פרי או ירק בנפרד, באמצעות ניילון נצמד, ולא לרחוץ אותם. כך, היא מסבירה, הם נשמרים זמן רב יותר.לגבי עוגיות, היא ממליצה- שכאשר מכינים עוגיות לטיול, חשוב לייבשן היטב בתנור (רצוי בחום נמוך על גבי נייר אפיה), כך יחזיקו מעמד זמן רב יותר. חשוב לארוז כל עוגיה בנפרד, כך שאם היא תישבר או תתפורר, עדיין תישמר המידה המדוייקת. סוכרזית- חובה לקחת מהארץ! לעיתים קשה להשיג סוכרזית במקומות מסוימים, ולא מדובר בפריט שכבד לשאתו מהארץ. בכל מקום סוכרזית נקראת בשם אחר ובבולגריה, למשל, היא נמכרת רק בבתי מרקחת. כנראה שהם חושבים שזו תרופה…

סכו"ם- בתיק היד יש לשים רק סכו"ם מפלסטיק. סכו"ם ממתכת יוחרם בשדות תעופה. חבל. אפשר לקחת סכו"ם "נורמאלי" במזוודה (כדאי לצרף לסכו"ם גם סכין חיתוך חדה ונוחה לחיתוך וקולפן לירקות קשים- גזר, קולרבי וכו')  ולהעביר אותו לתיק היד לאחר הנחיתה. לפעמים, בעיקר בטיסות ארוכות אפשר להסתדר עם הסכו"ם שמחולק עם הארוחות של הטיסה.

תכנון הארוחות- במסגרת תכנון הטיול אני נוהג להתכתב בדואר אלקטרוני עם בתי מלון/מסעדות ומזמין מראש מקום רק בכאלו שהתפריט שלהם מתאים לגריישיט. רצוי להזמין תמיד בית מלון עם ארוחת בוקר. כך היום מתחיל קל ו"פשוט" יותר.

מסירת תכנית – צריך לקחת בחשבון מספר אמצעים (מייל- מתאים בעיקר למי שנוסע עם מחשב נייד, פלאפון). אנחנו בדר"כ נוסעים עם שני אמצעי קשר אלו, ודי נדיר שאנחנו מזמינים לינה בבית מלון שלא וידאנו מראש שיש בו אפשרות להתחבר לאינטרנט. בארנק, רצוי להחזיק כגיבוי רשימת מס' טלפון של חברים בתוכנית, לצורך מסירת תוכנית. אנחנו לא סומכים על המספרים הרשומים בזיכרון של הפלאפון (גם מחשש לתקלות וגם מפני שלעיתים הנסיעה לחו"ל כרוכה בהחלפת מכשיר או כרטיס סים, ואז אנחנו עלולים להימצא בלי הזיכרונות של הפלאפון). בקיצור- פתק קטן בארנק. לא כבד…

[/expand]

[expand title="חלק שני – ההתארגנות במהלך הטיול"]

אנחנו בדרך כלל מטיילים עם רכב שכור. במקרה שהמזוודה נשארת בבית המלון ביום מסוים, אנו מקפידים כי  כל מה שקשור לאוכל (משקלים, גיבויי מזון וכו') ייסע עימנו לטייל ולא יישאר בבית המלון. במילים אחרות, כמו שחיילים בצה"ל לא מפקירים נשק, כך אנחנו לא מפקירים משקל, סוללה רזרבית או גיבויי מזון בבית המלון…

כבר קרה לנו שמשקל התקלקל באמצע הטיול. למשל, בעת ביקור בוותיקן, המאבטחים נלחצו מהמשקל הדיגיטלי. הם הכניסו אותו לבדיקות שוב ושוב בכל מיני מכונות שיקוף ולבסוף הפקידו אותו בכספת שלהם עד לתום הביקור שלנו. מיותר לציין כי המשקל לא שרד את הטראומה ולא חזר לתפקד. למזלנו היה לנו, כמו תמיד, משקל רזרבי. ובהזדמנות ראשונה קנינו ברומא עוד אחד.

התארגנות בארוחות- כפי שכבר ציינתי, אנחנו בוחרים רק בתי מלון עם ארוחת בוקר מתאימה. מבלי להתבייש, אנו לוקחים עימנו במהלך ארוחת הבוקר מספר מרכיבי מזון שעשויים לשמש להשלמות ב- 3 הארוחות הבאות. ליתר בטחון, תמיד לוקחים פרי לארוחת הבוקר של יום המחרת. מניסיוננו, לפעמים הפירות בארוחות הבוקר מתחלפים וניתן לגלות שלמחרת יש בארוחת הבוקר רק בננות ואגסים, למשל. בתרמיל הגב הצמוד אלינו יש תמיד 2-3 קופסאות lock & lock בגדלים שונים.  בארוחות במסעדות יש לנו כמה כללים: ראשית, מבט חטוף לצלחות של אחרים (למרות שאשתי אומרת לי שזה לא יפה להסתכל לאחרים בצלחת…)- אפשר להבין מה גודל המנות שאנו צפויים לקבל במסעדה שזה עתה פסענו לתוכה. אני נוהג להזמין לעצמי מנות כאלו שבמקרה הצורך רעייתי תוכל להסתייע בהן להשלמות במקרה שהמנה שלה קטנה מידי. יש לקחת בחשבון, ולא להתבייש, לשלוף לפעמים עגבנייה או גזר מהתיק ולהוסיף לצלחת.

למלצרים יש סדר הגשה משלהם. עד שלא תסיימו לאכול מנה אחת, הם לא יאמרו למטבח להכין את המנה הבאה. מכיוון שהזמן שלנו מוגבל (גם מבחינת הגריישיט, אבל גם משיקולי הטיול)- אני תמיד מבקש מהמלצרים להגיש לשולחן את כל האוכל בו-זמנית.

רכישת מרכיבי מזון- תמיד צריך לקנות בחו"ל השלמות מרכיבי מזון. בעיקר פרי/ירק טרי. אני מציע לקנות ברגע שרואים. אין לך מושג אם החנויות יהיו פתוחות אחר כך כשתרצה לקנות: אולי זו מנוחת הצהריים ביוון שבה הכל סגור? אולי זה יום חג מקומי שלא ידעת עליו מראש? לא שווה לקחת סיכון. עדיף לזרוק עגבנייה מיותרת שנמעכה בתיק, מאשר להיתקע בלי ירק חי לארוחה.

[/expand]

[expand title="חלק שלישי – טבלה מקוצרת למי שאין לו כוח או חשק לקרוא את כל המאמר"]

[/expand]

לסיכום, תכנון מקדים של כל נושא המזון, המשקלים, הסכו"ם וכולי מראש יפחית לחצים ואי-וודאות ויתרום להגברת ההנאה מהטיול!

הגריישיט הוא לא מגבלה בטיול, אלא עוד שיקול במערכת השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון הטיול ובמהלכו. תכייפו ותחזרו בהימנעות ויהי מה!

טיול מהנה!

ע' הבעל של…