1. חזרנו על כללי ההצבעה במצפון קבוצה:
• בדקנו עם אינטרגרופ-ניו יורק ועם יו"ר גריישיט העולמי שאישרו שכל חבר גרייישיט הנוכח
• בקבוצה בעת ההצבעה רשאי להצביע.
• כל משתתפי פגישת האינטרגופ שהביעו דעתם בנושא סברו שאין להגביל את זכות ההצבעה.
• בקבוצה בה מתגלה חריגה קבועה בגלל אורחים לא סדירים וההחלטות המתקבלות אינן משקפות את רוח הקבוצה ניתן לקיים מצפון קבוצה נוסף לשינוי ההחלטות.
2. דנו בסוגיית פגישות המתנהלות בבתים פרטיים של חברי הקבוצה באופן קבוע:
• כללי התנהלות בפגישות אלו זהים לאלה של שאר הקבוצות.
• מנסיון ראינו שכאשר לא נשמרות המסורות, הקבוצה לא מחזיקה מעמד ונסגרת בסופו של דבר.
• כשבעל הבית אינו יכול לקיים אצלו את הפגישה, עליו להודיע על כך זמן מספיק מראש והקבוצה תמצא מקום חלופי לפגישה.
• פגישה נערכת בבית פרטי מתוך הכרח ראשוני. במשך הזמן כדאי לנסות להעביר אותה למקום ציבורי.
• הובא לידיעתנו כי כעמותה ניתן לקבל הנחות ברשויות המקומיות, ובמתנ"סים.
3. המשכנו לחפש דרכים לעורר את הרוחניות בקבוצות ולהל"ן רעיונות שהועלו:
• מנחה הפגישה ידבר על הנושא, יעורר את השאלה וידגיש את הצורך והחשיבות של רוחניות בתכנית כתנאי בסיסי להחלמה.
• שרות תורם לרוחניות. מאמנים יעודדו את המאומנים שלהם לתת שרות בכל תחום אפשרי.
• משתתפי הפגישה ידברו בהתחלקות האישית על הקשר בין השקילה והמדידה ובין קשר שלהם עם הכח העליון.
• לעודד קבוצות לערוך פגישות קבועות בנושא מסורות וצעדים.
• לערוך מיני מרתוני במקומות מרוחקים גיאוגרפי כדי להביא את המסר לכל מקום.
• במסגרת פגישה רגילה, במקום הנחייה של 20 דקות, לקיים מידי פעם (למשל אחת לחודש) פגישת "דיון" שתעסוק בנושא כמו: תפקיד המאמן, מצפון קבוצה וכד'.
• מאמן ייקח על עצמו להיות ערוץ של הסבר בין דברי המנחה, לבין המאומן החדש שלעתים קרובות זקוק להסבר עד שנקלט בתכנית.
• לדבר בהתחלקויות על התחושה הרגשית של תפילה כחוויה אישית של רוחניות.
תודה על ההשתתפות.
ויהי מה.
מיכל מירון – יו"ר האינטרגרופ
רונית מוצרי – מזכירת האינטרגרופ