אני בא מהגיהינום, כשאומרים 'לך לעזאזל', מתכוונים למקום שהגעתי אליו…
להיות באוכל זה לחיות בגיהינום. לחיות בתוך בלגן שאין לו גבולות. סובלים מצרבות, מלחצים, אין אפשרות להתנייע, להתכופף, להתאהב, לנשום. ברוב הזמן חווים תחושת חנק כי אין אוויר בוושט, יש רק חומרים. חומרים שאיבדו את הטעם, הצורה והחן. טירוף חושים, ובשביל מה???
עכשיו כאשר אני מודד ושוקל את האוכל שלי, אני זוכה לצאת לאט ובביטחון מהגיהינום הפרטי שלי. בזכות התכנית אני מתחיל לראות את האור, מקבל את היכולת לראות את החיים מזווית ראייה שפויה. מתחיל להבריא פיזית, רוחנית ונפשית, ובזכות כל זה אני חווה את החיים מחדש.
אלה לא רק מילים, זוהי תורת חיים שהצטברה במעבר מהחושך אל האור. מאיפה התורה? מאינסוף פגישות גריישיט, פגישות עם עצמי ודרך הפייסבוק והספרות. וכמובן שהרווח הנפלא בתכנית, הוא החברים הנפלאים שמושיטים לי יד לאורך כל הדרך.
היום אני בוחר לשקול ולמדוד את חיי מחדש, את האוכל ואת השפיות. מתפלל לעוד יום ענק של תקווה והימנעות.
"אל תברחו לי לשום מקום כי בלעדיכם זה בלתי אפשרי"!
"שלא יגמר לעולם כי בהימנעות הכי קל"
ויהי מה!